איך שומרים על פיד אינסטגרם עקבי בלי מעצב
פיד עקבי לא אומר פיד משעמם. הוא אומר שמי שמגיע לפרופיל מבין תוך שנייה שכל הפוסטים שייכים לאותו מקום. זה מה שהופך גולל מזדמן לעוקב, ועוקב ללקוח. והחדשות הטובות: עקביות היא לא כישרון. היא חמש החלטות שמקבלים פעם אחת.
1. פלטה של שלושה צבעים
צבע רקע, צבע טקסט, וצבע אחד להדגשה. זהו. כותבים את שלושת הקודים במקום שרואים אותו, ולא סוטים מהם. רוב הפידים שנראים ״מבולגנים״ לא סובלים מעיצוב גרוע אלא מעשרה צבעים שכל אחד מהם בפני עצמו יפה.
איך בוחרים: מהלוגו, אם יש. אם אין, מהמוצר עצמו. בית קפה עם עץ בהיר וקרמיקה לבנה כבר בחר: שמנת, חום, ונקודת צבע אחת.
2. גופן אחד, שני משקלים
גופן אחד לכל הטקסט בפוסטים. משקל כבד לכותרת, רגיל לשאר. שני גופנים שונים כמעט תמיד נראים כמו טעות, גם כשהם ״מתאימים״. בעברית זה חשוב כפליים, כי גופנים עבריים שונים זה מזה יותר מגופנים לטיניים.
ומשהו שרוב האנשים לא יודעים: בעברית לא מרווחים אותיות. ריווח אותיות בכותרת נראה מעוצב בלטינית ושבור בעברית.
3. רשת אחת
מחליטים איפה יושבת הכותרת ומאיפה מתחיל הטקסט, ולא זזים. למשל: כותרת בשליש העליון, מיושרת לימין, שוליים של 80 פיקסל. כשכל הפוסטים חולקים את אותה רשת, גם תמונות שונות לגמרי נראות כמו סדרה.
4. כותרת קצרה, תמיד באותו מקום
שלוש עד חמש מילים. אותו גודל. אותו מיקום. הכותרת היא מה שהעין קולטת בגלילה, ואם היא תמיד באותו מקום, העין לומדת לחפש אותה אצלכם.
5. מרווח נשימה
הטעות הנפוצה ביותר: למלא את כל הריבוע. טקסט, מחיר, לוגו, כתובת, טלפון, שלושה אייקונים. פוסט שנושם נראה יקר יותר, וקוראים אותו. מה שלא נכנס, הולך לכיתוב.
ומה עם מה שכבר פורסם?
לא מוחקים. פיד שמתחיל להיות עקבי מהפוסט הבא נראה, אחרי שלושה שבועות, כמו פיד עקבי. הפוסטים הישנים יורדים למטה, ומי שמגיע לפרופיל רואה את התשעה האחרונים. שלושה שבועות של עקביות מכסים אותם.
מה פוסטי עושה עם זה
זה בדיוק מה שפוסטי בונה לפני העיצוב הראשון: פרופיל של הפיד שלכם, אילו צבעים חוזרים, איזה גופן, איפה יושבת הכותרת, ומעצב כל פוסט חדש מולו. לא סגנון שלנו, המשך של שלכם. שני עיצובים ראשונים במתנה.